מרכז המידע

תכנון ותוכניות                     


1) איתן, ד., גושן, ע., לרמן ע., ולרמן ר. (1995). מעקב בקרה ועדכון תמ"א 31 – דו"ח סיכום שלב ב'. המועצה הארצית לתכנון ובניה.
2) אלטרמן, ר. והיל, מ. (1985). הערכה כוללת של פרוייקט שיקום השכונות בישראל (כרכים א' ו-ב'). הטכניון, חיפה.
3) אלכסנדר, א. ולוינסון, א. (2005). זכויות תכנון בישראל: דין וחשבון (מהדורה מקוצרת). במקום, ירושלים.
4) אסיף, ש. (עורך) (1996). דו"ח סיכום שלב א' – הזדמנויות ואילוצים לתכנון – פברואר 96. תכנית אב מתאר עירוני ופיתוח מטרופולין באר-שבע. עיריית באר שבע, משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל.
5) אסיף, ש. ושחר, א. (1998). ארץ – תכנית מתאר ארצית משולבת ומסמך עקרונות לבניה ופיתוח – תמ"א 35 (דו"ח ביניים, סיכום שלב ב', פרקים נבחרים). משרד הפנים.
6) אסיף, ש. ושחר, א. (1999). תוכנית מתאר ארצית משולבת לבניה, לפיתוח ולשימור – תמ"א 35 – כרך א: עיקרי התוכנית ואמצעי המדיניות. משרד הפנים.
7) במקום (2008). ג'בל-מוכבר ערב א-סוואחרה – סקר וכיווני תכנון ופיתוח. ירושלים.
8) ברניר ס., מוריה-קליין י. (2010). זמן –עיר – הזדמנות TIMING  2010 . בת-ים: ביאנלה בת-ים לאדריכלות הנוף העירוני.
9) גלנטה, ע. (2010). אהל אם בטין – תכנון בשיתוף תושבי הישוב הבדואי "אם בטין". פרויקט גמר. בצלאל, ירושלים.
10) דונסקי, נ. (1994). תוכנית מתאר מחוזית מחוז הדרום מס' תממ/4 שינוי מס' 14: דברי הסבר.
11) דונסקי, נ. ודונסקי-פויקשטיין, ר. (2001). בית פלט (אבו קרינאת): תכנית אב ומתאר ותכנית מפורטת למרכז שירותים. מינהל מקרקעי ישראל, המינהלה לקידום הבדואים בנגב וסי.פי.אם – ניהול בניה בע"מ.
12) ההסתדרות הציונית העולמית – החטיבה להתישבות (1982). פרקי רקע פיזי דמוגרפי למועצה האזורית שומרון.
13) ויתקין, ג. (1991). מדיניות קרקע במגזר הכפרי. מנהל מקרקעי ישראל, ירושלים.
14) ולפסון, מ., פלדי, ע. ואלדור, ס. (1983). הרחוב – חלל אורבני ומקום אנושי. משרד הבינוי והשיכון, אגף הפרוגרמות.
15) חמאיסי, ר. (2003). מרחב נצרת: מסגרת מטרופולינים לניהול, תכנון ופיתוח. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
16) חסון, ש. וחושן, מ. (2203) המבנה החברתי-המרחבי של מטרופולין תל אביב. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
17) טויסטר, ע. (עורך). חוק התכנון והבניה מעודכן ומשלוב בתיקון מס' 43. הוצאת הלכות.
18) יעקובי, ח. ופנסטר, ט. (עורכים) (2011). זיכרון, השכחה ו[ה]בניית המרחב. מכון ון ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
19) כנס ירושלים לסביבה וטבע (2009).  אתרים ירושלמים ירוקים בטיפוח הקהילה. ירושלים.
20) מונטרסקו, ד. (2005). ""עם הפנים לדרום?" – ההגיונות הסותרים של ניהול המרחב העירוני ביפו, 1985—2004". בתוך מנחם, ג., נחמיאס, ד. (ע), מחקרי תל-אביב-יפו, עמ' 142-170.
21) מעבדה למחקרי תכנון, סביבה וקהילה (2011). הזדמנות: תושבים מתכננים את עצמם – מעונות ים, בת ים- דו"ח שלב א'. אוניברסיטת תל-אביב, תל אביב.
22) מעבדה למחקרי תכנון, סביבה וקהילה (2013). הזדמנות: תושבים מתכננים את עצמם – מעונות ים, בת ים- דו"ח שלב ב'. אוניברסיטת תל-אביב.
23) משגב, ח. (2008). המרחב העירוני מנקודת מבטם של הומואים ולסביות בעיר ת"א-יפו. הטכניון, חיפה.
24) משרד הפנים (1995). תמ"א 26: תוכנית מתאר ארצית לתפרוסת הגיאוגרפית של אוכלוסיה בת 8 מיליון תושבים בישראל (כרכים א' ו-ב').
25) משרד הפנים (1998). מסמך עקרונות למדיניות פיתוח מטרופולין תל-אביב. כרך ב': מדיניות פיתוח מטרופולינית – סקירה נושאית.
26) נחמיאס, ד. ומנחם, ג. (עורכים) (1997). מחקרי תל-אביב יפו: תהליכים חברתיים ומדיניות ציבורית (כרך ב'). רמות, תל-אביב.
27) סיוון, א. ופנסטר, ט. (2006). איזה מין מרחב? תכנון מרחבי מנקודת מבט מגדרית. במקום, ירושלים.
28) עיריית תל-אביב-יפו (2002). פרופיל העיר.
29) עיריית תל-אביב-יפו (2005). חזון העיר.
30) פייטלסון, ע. (1995). מדיניות שטחים פתוחים בליבת ישראל: עקרונות ודרכים ליישום. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
31) פנסטר, ט. (1993). בחינת אפשרויות שיתוף פעולה אזורי בין ישובי בקעת בית הכרם. סיכוי, ירושלים.
32) פנסטר, ט. (1995). תכנית פיתוח לישובי הבדואים בנגב (טיוטה).
33) פנסטר, ט. (1995). תכנית פיתוח לישובי הבדואים בנגב – עיקרי התוכנית.
34) פנסטר, ט. (1998). תכנית מתאר כסיפה: תכנון חברתי בכסיפה – דו"ח ביניים.
35) פנסטר, ט. (1998). תכנית מתאר עפולה: אוכלוסיה ודמוגרפיה.
36) פנסטר, ט., קפלן, א. ולוינסון, א. (1996). תכנית פיתוח לישובי הבדואים בנגב.
37) פנסטר, ט. ושרז, ס. (2004). גלובליזציה ותכנון עירוני: ניתוח תהליך למתחם התחנות המרכזיות בת"א-יפו. חיבור לשם קבלת תואר M.A, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.
38) פנסטר, ט. (2012). של מי העיר הזאת? תכנון, ידע וחיי היומיום. הקיבוץ המאוחד, תל-אביב.
39) צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי בת-ים (2010). דו"ח. בת ים, 2010.
40) צ'רני, י. (1997). השירותים הפיננסים בתל אביב-יפו: דפוסים ותהליכים מרחביים. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
41) שלאין, א. ופייטלסון, ע. (1996). מדיניות השמירה על קרקע חקלאית: התהוותה, מיסודה וערעורה. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
42) שנל, י. וגרייצר, א. (1994). חוזרים לתל-אביב: התחדשות האוכלוסיה במרכז העיר בשנות ה-80. המרכז לחקר העיר והאזור.
43) שנער, ע. ומן, א. (1999). תכנית אב ומתאר עפולה. משרד הפנים/ מינהל התכנון.
44) תותרי פח'ורי, מאיסה ופרחי, לירון (2012). תחבורה ציבורית בישובים ערביים: בין תכניות ממשלתיות למציאות בשטח. יוזמת קרן אברהם.


בדווים, פלסטינים והנגב     


1) אבו-בדר, ס., גרדוס, י. (ע) (2011). ספר הנתונים הסטטיסטיים של הבדואים בנגב: מס' 3 – 2010. מרכז רוברט ה' ארנו לחקר החברה הבדואית והתפתחותה, באר שבע.
2) אבו רומי, מ. (1996). מתווה לתוכנית פיתוח למאמץ מכוון לישובים הבדואים בצפון הארץ. מפעם.
3) אבו-ריא, ע., אברהם, א. ווולפספלד, ג. (1998). האוכלוסיה הערבית בעיתונות העברית: תקשורת ודה-לגיטימציה סוציו-פוליטית. מרכז יהודי-ערבי לשלום, גבעת חביבה.
4) אדלר, ט. לא מוכרים.
5) אוסצקי-לזר, ש. (עורכת) (1999). 7 דרכים: אופציות תיאורטיות למעמד הערבים בישראל – תקציר מחקר. המכון לחקר השלום, גבעת חביבה.
6) אוסצקי-לזר, ש. וגאנם, א. (עורכים) (2000). מצב החברה האזרחית בפלסטין: דיון פלסטיני פנימי. המכון לחקר השלום, גבעת חביבה.
7) אלדרוטי, צ. (1995). פעולות הממשלה לקידום אוכלוסיית הבדווים בנגב ובצפון. משרד ראש הממשלה, ירושלים.
8) אפרת, א. (עורך) (1979). תכנון סביבתי – רבעון האיגוד לתכנון סביבתי. מס' 25.
9) אפרת, א. ופנסטר, ט. (1986). הבדואים של שדה תעופה נבטים – היבטים גיאוגרפיים של פינוי ויישוב מחדש (עבודה לתואר מוסמך). אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.
10) בן-דוד, י. (1988). החקלאות הבדווית בנגב – הצעות לגיבוש מדיניות. מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים.
11) בן-דוד, י. (1996). הסכסוך על אדמות הבדווים בנגב. המרכז לחקר החברה הערבית בישראל, רעננה.
12) בן-דוד, י. (1996). מריבה בנגב: בדווים, יהודים, אדמות. המרכז לחקר החברה הערבית בישראל.
13) בן-דוד, י. וגונן, ע. (2001). בדווים ובדווים-פלאחים בתהליך העיור בנגב. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
14) בן סימון, ד. (2002). עסקה אפלה בדרום. כתר, ירושלים.
15) ברוורמן, א. (2006). ביכורי מחקר 1 – "אי-חוקיות" במזרח ירושלים: תופעת הריסות הבתים בראי מרחב, משפט וחברה. מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, תל-אביב.
16) בשארה, ס. וחמדאן, ה. (עורכות) (2006). מכאן – כתב עת לענייני קרקע, תכנון וצדק. גיליון 1, 2006: הזכות לעיר.
17) ג'בארין, י. וחמדאן, ה. האזרחים הערבים בערים המעורבות (יפו, לוד ורמלה – סקר שטח). שתיל.
18) גונן, ע. וחמאיסי, ר. (1993). לקראת מדיניות של מוקדי עיור לאוכלוסיה הערבית בישראל. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
19) ועד תושבי ג'בל מוכאבר-סווחרה אל גרביה. ג'בל מוכאבר – סוואחרה אל גרבייה: הצעה לתוכנית חלופית (טיוטא).
20) זכריא, כ. (1997). הרשות הפלסטינית במספרים: קריאה לעריכת מפקד אוכלוסין של העם הפלסטיני. המכון לחקר השלום, גבעת חביבה.
21) חבקוק, י. (1985). חיים במערות הר חברון. משרד הביטחון ההוצאה לאור, תל-אביב.
22) חלבי, ר. (2006). אזרחים שווי חובות: זהות דרוזית והמדינה היהודית. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב.
23) חמאיסי, ר. (1996). ערים פלסטיניות חדשות בצד קיימות. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, תל-אביב.
24) חמאיסי, ר. (1999). דרך 6 והיישובים הערביים: איום או מנוף?. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
25) חמאיסי, ר. (2004). חסמים בתכנון יישובים ערביים בישראל. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
26) כהן-ליפשיץ, א. ושלו, נ. (2006). בין גדרות: המובלעות שיצר מכשול ההפרדה. במקום, ירושלים.
27) כנסת ה-13 (1996). ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא המגזר הבדואי בישראל.
28) לוינסון, א. (עורכת) (1999). שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 1999. מרכז הנגב לפיתוח אזורי.
29) לוינסון, א. (עורכת) (2004). שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, 2004. מרכז הנגב לפיתוח אזורי.
30) לוינסון, א. (עורכת) (2008). שנתון סטטיסטי לנגב, 2007: ממצאים עיקריים. מרכז הנגב לפיתוח אזורי.
31) ליטוויק, ה., גרדוס, י. ובלושטיין לבנון, ר. (1999). התעשייה בנגב: מבנה, מדיניות ומגמות. מרכז הנגב לפיתוח אזורי.
32) מאיר, א. ובן-דוד, י. (עורכים) (1989). הבדווים בישראל וסיני – ביבליוגרפיה. אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע.
33) מאיר, א. ובר, א. (1989). עיצוב הסביבה הפיסית ברהט, תפישת הבדווים מול תפישת המתכננים. חיבור לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע.
34) מאיר, א. (1999). המתח בין בדווי הנגב למדינה: מדיניות ומציאות. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
35) מדרשת שדה-בוקר (1991). רשימות בנושא הבדואים. חוברת מס' 22.
36) "מהוד" מדידות והנדסה בע"מ (1994). הישובים הבדואים בנגב – פיתוח תשתית. משרד הבינוי והשיכון – מחוז הנגב.
37) מונטרסקו, ד. (2007). הקהילה הפלסטינית ביפו – דו"ח חברתי-תכנוני. שתי"ל, ירושלים.
38) מעוז, י. (עורך) (2007). אופקים בגיאוגרפיה. חוברת מס' 68-69: המיעוטים בישראל.
39) סופר, א. וגמבש, י. (2006). תעתועי פער המיליון. מרכז בגין-סאדאת, אוניברסיטת בר-אילן.
40) סיוון, א' (עורכת) (2003). סדנת זכויות תכנון בכפר הבדואי קסר אל סר. במקום, ירושלים.
41) עואוודה, ב. וחיידר, ע. (עורכים) (2006). מדד הגזענות: גזענות כלפי הערבים הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל, 2005. המרכז למאבק בגזענות, חיפה.
42) עיני, י. ואוריון, ע. (עורכים) (1988). הבדווים: רשימות ומאמרים. אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע.
43) קבוצת Aix (2004). מפת דרכים כלכלית: מבט ישראלי-פלשתיני על הסדר הקבע. אקס א-פרובנס בירושלים.
44) קרסל, ג. מ. (1082). ריבי-דם בקרב בדווים עירוניים: מחקר אנתרופולוגי. המכון למחקר ע"ש הרי ס. טרומן, ירושלים.
45) קרק, ר., גלילי, א. ופויירשטיין, ת. (2009). עצמאות ויזמות של נשים ערביות, כפריות ובדוויות, בישראל. האוניברסיטה העברית, ירושלים.
46) רוזנהק, ז. (1996). מדיניות השיכון והערבים בישראל 1948-1977. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
47) שלו, א. (1990). האינתיפאדה: הסיבות, המאפיינים וההשלכות. פפירוס, תל-אביב.
48) שנל, י. (1994). בנייה רוויה בישובים הערביים בישראל. "רמות", תל-אביב.
49) שטרן, מ. (2010). בשדות זרים: דפוסי אינטראקציה בין ישראלים לפלסטינים במתחמי מסחר מעורבים בירושלים. מחקרי פלורסהיימר, ירושלים.


קהילה וזכויות אדם         


1) אלכסנדר, א. ולוינסון, א. (2005). זכויות תכנון בישראל: דין וחשבון. במקום, ירושלים.
2) אפלבאום, ל. וחזן, א. (2005). שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות קטנות: לקחים לישראל. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
3) בידרמן, ש. ולזר, ר. (2005). נקודת העיוורון. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב.
4) ביליג, מ. (2005). ההתנתקות מחבל עזה מנקודת מבטם של המתיישבים. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
5) בן-אליא, נ. (2005). רשות נתונה: אופציות לעיצוב שלטון מקומי חדש. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
6) גולן, ע. (2007). ירושלים: התחזקות בהתחברות. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
7) גרדוס, י. ונוריאל, ר. (2008). התעשייה בנגב: תהליכים, מבנה, מיקום. אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע.
8) דגני, ר. ודגני, א. (1991). החשש מפשיעה בשכונות מצוקה – גורמים ומשמעותם במרחב החברתי של שכונות ויישובים בישראל. "ארץ", תל-אביב.
9) דהן, י. (2006). תרבויות פוליטיות בערי הפיתוח. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
10) דוד, י., בודובסקי, ד. וערן, י. (1989). סוגיות בנושאי משפחה של יהודי אתיופיה: שלום בית וסכסוכים בין בני זוג. ביתאצ'ין, ירושלים.
11) ויץ, ר. (1989). קידום עמים: גישה אחרת. ספרית פועלים, תל-אביב.
12) ולדמן, מ. (1992). מאתיופיה לירושלים: יהודי אתיופיה בעת החדשה. משרד החינוך והתרבות – מינהל התרבות – האגף לתרבות תורנית.
13) חסון, ש. וחזן, א.(1997). שותפות בין המגזר הפרטי והמוניציפאלי בפיתוח המקומי. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.
14) חסון, ש. (2005). התנתקות – ומה אחר כך?. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
15) יוסטמן, מ., לוינסון, א. וספיבק, א. (1999). האבטלה: מצוקה בתוך שפע – גורמי האבטלה בישראל ומחוז הדרום. מרכז הנגב לפיתוח אזורי.
16) ישובי, נ. (עורכת) (1996). זכויות האדם בישראל: תמונת מצב 1996. האגודה לזכויות האזרח בישראל, ירושלים.
17) ליבל, א. (2008). "הפרדוקס של אקטיביזם חוץ-משפטי: תודעה משפטית ביקורתית ופוליטיקה לשינוי החברה". מעשי משפט, כרך א', עמ' 63-78.
18) פלדמן, ד., דניאלי להב, י. וחיימוביץ', ש. (עורכות). (2007). נגישות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות בפתח המאה ה-21. הוצאת משרד המשפטים.
19) פרומקין, ר. וחנין, ד. (עורכים) (2001). סימני חיים 2001. מכון השל ומכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים.
20) פרומקין, ר., חנין, ד. ואדילמן, ע. (2002). סימני חיים 2002. מכון השל ומכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים.
21) קליאוט, נ. (2005). קבלת החלטות על פינוי יישובים, פיצוי ויישוב מחדש: סיני 1982 וחבל עזה וצפון השומרון 2005. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
22) רוזנהק, ז. (1999). "מהגרי עבודה במדינת הרווחה הישראלית: מגמות הדרה והכלה". תדפיס מתוך ביטחון סוציאלי, חוברת 56.
23) שנל, י. ומשעל, ש. (2005). עקירה ממקום ושיח מתנחלים: לקראת פינוי גוש קטיף. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
24) שרגאי, נ. (1995). הר המריבה: המאבק על הר-הבית – יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה. כתר, ירושלים.


סביבה                           


1) משרד לאיכות הסביבה (1997). מגן השר לאיכות הסביבה תשנ"ז - 1997.


שונות                           


1) אברהם, א. (2003). קידום ושיווק ערים בישראל. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
2) אפרת, א. (1978). ישראל לקראת שנת 2000. אחיאסף, תל-אביב.
3)אפרת, א. (1983), גיאוגרפיה של רווחה, פער ואי-שיוויון, אחיאסף, תל-אביב
4) אפרת, א. (עורך) (1989). מרחבים – קובץ מחקרים של ארץ ישראל והמזרח התיכון. כרך 3. אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.
5) אפרת, א. (עורך) (1989). מרחבים – קובץ מחקרים של ארץ ישראל והמזרח התיכון. כרך 4. אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.
6) אפרת, א. (1999). ארץ ישראל – גיאוגרפיה פיסית, יישובית ואזורית. אחיאסף, תל-אביב.
7) בראון, ל. ר., רנר, מ. והליוויל, ב. (2000). סימני חיים 2000. מרכז השל מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים.
8) ליבליך, ע., שחר, א., קרומר-נבו, מ., לביא-אג'אי, מ. (עורכים) (2009). סוגיות במחקר הנרטיבי: תבחיני איכות ואתיקה – סיכום קבוצות עניין. העמותה לחקר האדם הרב-מימדי, איגוד החוקרים האיכותניים, המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה.
9) נצר, ו. ופולני, ח. (עורכות) (1988). אגדה של עלייה: יהודי אתיופיה וקליטתם הלשונית. משרד החינוך והתרבות – האגף לחינוך מבוגרים.
10) סופר, א. וביסטרוב, י. (2008). מדינת תל אביב: איום על ישראל (מהדורה שנייה ומעודכנת). אוניברסיטת חיפה, חיפה.
11) פורום ה-15 (2009). דוח תקופתי לארגון UCLEI.