סיפורה של כתובת
מתחם שוק האתרוג עבר תהפוכות רבות. בשנת 1936, המתחם היה קרקע ריקה שמופיעה במפות כחלק לבן לא מיושב ולא מעובד. לאחר הקמת המדינה, כבר היו במקום מספר באסטות בודדות וכן מספר צריפונים אולם עיקר הפיתוח במתחם החל בשלהי שנות ה-60 וה-70 כאשר מהגרים יהודים וערבים השתלטו על השטח (ברשות או בעצימת עין של הרשויות) והחלה בנייה של צריפי מגורים, עסקים קטנים ודוכנים לממכר סחורות כאלה ואחרות.
המתחם היה אזור בעייתי בשולי העיר, עם שיעור פשע גבוה והשינוי החל כאשר מנהל מקרקעי ישראל יזם תוכנית למקום, אשר כללה פינוי המחזיקים הקיימים שנרשמו כדיירים מוגנים ושיווק הקרקע בשוק החופשי לכל המרבה במחיר. ואכן, לאחר הליך פינוי של הדיירים המוגנים אשר נחשפנו אליו באופן בלתי אמצעי באמצעות סיפורה האישי של משפחת בדרן, בשנת 2012 שווק החלק הצפוני לחברת באמונה אשר בנתה פרויקט של שלושה בניינים בעלי מוטבים ערביים, אשר כביכול מתאימים למקום. בחלק הדרומי הפך למטע של עצי זית אך גם הוא צפוי להיות משווק בשוק החופשי. הסיפור מתחיל כאשר הקרקע הייתה בידיים ערביות ולאחר הקמת המדינה עברה לידי משטר הישראלי, וכעת הקרקע עוברת לידיים פרטיות יהודיות.
הגלגול של שוק האתרוג מהווה דוגמה ל הלאמה והפרטת זכויות ילידים. ראשית, כאמור המדינה הלאימה את הקרקעות והקצתה אותן לניהול רשות הפיתוח. לאחר מכן, כאשר ישראל הושפעה מהליכים הניו-ליברלים ומודל ההפרטה שהחל להיות פופלרי בעולם עם עלייתה של תאצ'ר בבריטניה ורייגן בארה"ב, החלו לקדם את הליכי ההפרטה במתחם. בשנת 2009 הושלם התהליך והקרקע שווקה ל"אמונה", שהיא חברה בבעלות יהודית למטרות רווח. החלק הדרומי שווק לקרן השקעות מוכרת. כך הושלמה ההפרטה של זכויות הילידים וחזרה לבעלות פרטית. הפעם בידי הרוב.
בכל הקשור להרס יצירתי, המנהל והמדינה הרסו את הצריפים שהיו במתחם והיזמים תכנונו והחלו לבנות בתים חדשים אשר מחקים את הסגנון הערבי, מתוך ניסיון לשבות ליצירה החדשה קשר למקום בו היא הוקמה.
מושגים מרכזיים המאפיינים את שוק האתרוג
הלאמה – (צפדיה ויעקובי 2014) – תהליך שבו המדינה נוטלת את הקניין מידי הבעלים והופכת אותו לרכוש הלאום הלאמה במקרה של שוק האתרוג היא של הקרקע של התושבים הפלסטינים בשוק באמצעות החלת משטר צבאי לאחר כיבוש יפו, והעברת הנכסים לרשות הפיתוח באמצעות חוק נכסי נפקדים.
הפרטה – (מונטרסקו 2007) תהליך שבו מועבר או נמכר רכוש הכלל לידים פרטיות והופך להיות קניין פרטי. כך נעשה במתחם שוק האתרוג, כאשר לאחר ההלאמה של הקרקע שהייתה שייכת לתושבים הערבים ביפו באמצעות חוק נכסי נפקדים לידי רשות הפיתוח בבעלות מדינת ישראל, ולאחר מכן המדינה מכרה את הקרקע לגורמים פרטיים.
יהוד המרחב – (פנסטר 2014) הפיכת המרחב במדינת ישראל למרחב בעל אופי יהודי ללא סממנים זרים. העדפת המגזר היהודי לזכייה בשני המכרזים שפורסמו לרכישת הקרקע במתחם. הגורמים הפרטיים שזכו במכרז שיווקו את הדירות ליהודים בלבד
תיק תיעוד היסטוריוגרפי של כתובת
כתובת בהווה:
שוק האתרוג נמצא בין הרחובות: דונולו הרופא, האתרוג, בית פלט, מנדס פרנס ואלומה.
גוש: 8997 חלקות: 1, 2, 5, 6, 7, 8, 9, 54, 56, 62, 85, 87, 88, 90, 91
רחוב דונולו הרופא – אל קשיף, 173, 3173 לשעבר,
רחוב האלומה – 170, 3170 לשעבר,
רחוב בית פלט – 185, 3185 לשעבר,
רחוב האתרוג – אל מס'רי, 186, 3186 לשעבר,
רחוב מנדס פרנס – אל מוכת'ר, 117, 3117 לשעבר,
בעלים ודיירים לאורך השנים
בעלים כיום: חברת באמונה בע"מ, חברת קרן להשקעות 2
בעלים בעבר: עבדאלה איבראהים עאייש, דאהוד איבראהים עאייש, ג'ורג' ניקולא
מידע ויזואלי:
שוק האתרוג כיום:
מידע כללי
עד שנת 1948 חיו במקום תושבים ערבים שלאחר המלחמה ברחו או גורשו מהאזור.
רוב השטח במגרש לאורך השנים היה ריק. בעבר המתחם שימוש למגורים ותעשיה בחלק הצפון מערבי לרחוב בית פלט ורחוב האלומה, בדופן הדרומית לרחוב דונולו ולדופן המזרחית ברחוב האתרוג היו דוכנים כאשר המגרש שימש כשוק פעיל הידוע בשם שוק האתרוג. שוק האתרוג נהרס ופונה באמצע שנות ה- 2000. כיום המגרש נקנה על ידי חברה קרן להשקעות ממנהל מקרקעי ישראל.
איסוף מידע
- לשכת רישום המקרקעין – נסחי טאבו
- מפ"י
- רשות המיסים
- גנזך תיקי בניין
- ארכיון העירייה
- אחר: ראיונות
- מח' המדידות בעיריית ת"א יפו
- מקורות מידע אלקטרוניים
מידע תכנוני
התב"ע החלה במקום 2660 שאושרה בשנת 1995 והחליפה את תכניות 479, 666, R6 וכו'.
בחלק הצפוני בהתאם לתב"ע 2660 החלה במקום ביעוד מגורים ד' בנייני מגורים בני 3-4 קומות.
בחלק הדרומי התב"ע החלה במקום 2660 מייעדת את המגרש למסחר בקומת הקרקע ומגורים מעל במבנים בני 3-4 קומות. גודל יח"ד בממוצע 110 מ"ר.
באזור מקודמת תכנית לשוק האתרוג שמספרה תא/ 4458, המציעה:
- הקמת 131 יחידות דיור ב- 6 קומות עם קומת קרקע מסחרית
ספרים / עיתונות / מקורות כתובים אחרים
- מאמר צפדיה ויקובי 2014 (הפרטה)
- מאמר מונטרסקו 2007 (הלאמה)
- מאמר פנסטר 2014 (הרס יצירתי)
הערות נוספות: