תיק תיעוד היסטוריוגרפי של כתובת
כתובת הווה: קרן היסוד 38
גוש: 30027
חלקה:84
כתובת עבר: לא ידוע, שכונת טלביה,
בעלים ודיירים לאורך השנים
הבניין שימש כמשרדים לממשלה הישראלית וכיום משמש כמשרדי עו״ד וארגונים שונים
איסוף מידע
ארכיונים ומקורות ממסדיים
• תיקי שומה
• טאבו
אנשי קשר / ראיונות
שם: עו״ד אליאס ח׳ורי
שיוך : אין
קשר לכתובת : שימש כעו״ד שסייע למשפחת דויד להחזיר את בעלותם על הבית, כיום מנהל את הנכס ומשרדו שוכן בבניין
תיאור הפגישה והמידע שנאסף:
בפגישה עם ח׳ורי הוא סיפר לנו על תהליך משפטי שבאמצעותו הבית חזר לבעלות משפחת דויד, לדבריו המשפט ארך כ-14 שנה מ-1984 עד 1998
אליאס מדגיש שבית דאוד הוא אחד המקרים המעטים שבהם סברו שבעל הנכס נפקד, אבל לא כך היה. ההעברה היתה כמעט אוטומטית, כל נכס של ערבים הפך נפקד. הבעלים הרשום של הנכס, היו אזרחי ותושבי גוואטמלה ב48. הם השלימו את הבניין הזה ב-33, ועוד בניין בקרן היסוד 16 וחזרו לגוואטמלה. גם הבניין השני הוחזר לבעלותם. גם הבניין שמול קינג דיויד על הפינה, בניין דירות, בהמלך דוד 28 אולי או 30, שם יש סוויד תכשיטנים, זה גם היה של אחד האחים גם שם חשבו לנפקד ומכרו, הוא חשב שהוא נפקד ולא דרש אבל כשאליאס פנה לשחרר הציעו לו כמה אלפי דולרים "סכום מגוחך", לא לקחו
מסמכים משמעותיים שנאספו
מידע כללי
הבניין נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי האחים סאלח וזכריה בין חנא דוד, תושבי בית לחם שהיגרו לגוואטמלה בתחילת שנות ה-20. הם חזרו לארץ בשנות ה-30 לאחר שהרוויחו את הונם בגוואטמלה, הבניין נבנה על ידם בין 1930-33 והושכר לממשלה הבריטית. הבניין היה הגבוה ביותר בירושלים בזמן שנבנה, והייתה בו המעלית החשמלית הראשונה בירושלים. היה ניסיון לפוצץ את הבניין בסמוך לאירוע הפיצוץ במלון דוד המלך. הבית היה בחזקת האפוטרופוס אחרי 1948, אבל בתהליך אדמיניסטרטיבי הבעלות עליו נרשמה מחדש על שם המשפחה המקורית – כנראה בתחילת שנות ה-80 – הליך שבו, באמצעות עו״ד אליאס ח׳ורי, המשפחה הוכיחה שחוק נכסי נפקדים לא חל עליהם.
הערות, מידע נוסף וכיווני חקירה נוספים: המבנה מוחזק על ידי ע״וד ח׳ורי באמצעות חברה הננקראת ״בנייני דוד בע״מ״ , ולא צפויים בו תהליכי התחדשות
מושגים מרכזיים
הכרה recognition
שייכות belonging
ספרים / עיתונות / מקורות כתובים אחרים
הערות נוספות: