תיק תיעוד היסטוריוגרפי: הבית הירוק

מידע  כללי

תיאור תמציתי של סיפור המבנה לאורך השנים:

הבתים נבנו באמצע שנות ה-30 על ידי חברים אמידים בחברה הערבית-יפואית כמבני מגורים. בשנת 1945 'ננטשו', לאחר מכן עברו לידי האפוטרופוס הכללי. על פי ראיון עם יוסף עספור – לפחות הבית הירוק שימש בהתחלה כמחסן לספרים פלסטינים, אך מהר מאוד שימשו את צה"ל (1951). בתחילה המתחם נתפס ע"י שירות הידיעות (בהמשך חמ"ן) של צה"ל והיום משמשים את בית הדין הצבאי של מחוזות מרכז, מטכ"ל, חיל האוויר ופיקוד העורף, וכן יחידות של הפרקליטות הצבאית. בשנת 1968 עברו לחזקת רשות הפיתוח, כאשר עמידר מנהלת עבור הרשות את המבנים.

מושגים מרכזיים

נישול כפול:
ארגון מחדש מכוון של המרחב כדי לחדש את יכולתו לייצר רווח כלכלי (accumulation) ולהיות בשימוש, תוך עקירת התושבים, דרכי חייהם, פרנסתם וזיכרונותיהם מהמרחב

המסגרת התיאורטית הפרטיקולרית למתחם מתחילה במושג 'נישול כפול' – במושג זה אנו מתייחסים לשני זמנים: העבר – נישול ילידי של בעלי הבתים ותושביהם, ולעתיד – האם יהיה נישול נוסף של המתחם בעקבות התחדשות עירונית שינשל את המתחם מתושבי האזור ומההיסטוריה שלו על ידי הפרטתו?

אתנוקרטיה מיישבת:

חברה הבנויה משלוש קבוצות נבדלות אתנית: מייסדים, מהגרים וילידים. המבנה האתנוקרטי יוצר מערך כוח ודינמיקה פוליטית המאפשרים לקבוצות הדומיננטיות להמשיך ולשעתק את מעמדן הבכיר על ידי חלוקה בלתי-שוויונית של המשאבים והכוח.

לדעתנו, מושג זה הינו משמעותי מאוד במקרה של מתחם בתי הדין מכיוון ששימוש במתחם המורכב מבתים מפוארים הנמצאים במרכז יפו לשימוש צבאי מעיד על האי שוויון האתני וכוחנותו של לאום אחד על פני השני, זאת על ידי עיגון הפעולות הללו בחוק.