תיק תיעוד היסטוריוגרפי: מגן אברהם 10

תיק תיעוד היסטוריוגרפי של כתובת

כתובת בהווה: מגן אברהם 10, יפו

גוש/חלקה: 7081/39

כתובת בעבר: רחוב 7 מס' 100, תל אביב

גוש/חלקה בעבר: 7023/111

בעלים ודיירים לאורך השנים:

1926: עבדול חמיד ביבי – בונה הבניין והבעל הנכס

1948: חאג' עלי ביבי- איש עסקים ואחיו של עבדול חמיד ביבי 

1951: האפוטרופוס על רכוש נטוש

1954: רשות הפיתוח באמצעות חברת עמידר

2003: רישום כבית משותף, לפני ביצוע עסקאות מכר בנכס.

2019: כיום, על פי נסח הטאבו המרוכז, הבעלים בנכס הינם ערבים ויהודים.

תיאור תמציתי של סיפור המבנה לאורך השנים

מדובר על בניין בן 3 קומות המכיל 11 דירות, אשר הוקם (להערכתנו) בשנת 1931 על ידי חאג' עבדול-חמיד ביבי. עבדול-חמיד ביבי היה איש אמיד מאוד בעל נכסים רבים, קרקעות ועסקים, ביניהם עסק של סחר בקמח ובקטניות. על פי מידע שקיבלנו, עבדול-חמיד ביבי עזב את יפו עוד לפני שנת 1948 והמלחמה, לצורכי עסקים מעבר לים. לאחר שעזב העביר את בעלות הבניין לאחיו חאג' עלי ביבי (בתמונה), אדם אמיד גם הוא, בעל נכסים רבים ביפו, קרקעות עד לצפון הישן של תל אביב ועסק גדול של פרדסים. למשפחת ביבי היו נכסים רבים ביפו כמו בית עלי ביבי ברחוב עזה 13 (בית ספר סוקולוב של היום), ומיוחסת להם בניית המסגד הגדול של יפו, מסגד מחמודיה. בשנת 1948 בעקבות המלחמה עזבה גם משפחתו של עלי ביבי את יפו, וכיום צאצאי המשפחה מפוזרים במדינות ערב.

        לאחר המלחמה, ועל מנת להתמודד עם הנכסים הרבים בבעלות הערבית שנותרו ביפו, חוקקה מדינת ישראל את חוק נכסי נפקדים- התש"י 1950. חוק זה נועד להכשיר את הנישול שנגרם כתוצאה מהלאמת הנכסים הנטושים. ואכן בשנת 1951 עבר הבניין ברחוב מגן אברהם 10 לבעלות "האפוטרופוס על רכוש נטוש", שפעל מתוקף חוק נכסי נפקדים.  בשלב הבא הוקמה "רשות הפיתוח" שפעלה כגוף מנהל של הנכסים הנטושים, בשנים אלו הושכרו הדירות בבניין לדיירים שונים, יהודים וערבים. בשנת 2003 הוכרז הבניין כבית משותף, חולק לתתי חלקות, והדירות בו החלו להימכר לידיים פרטיות.

        הבית ברחוב מגן אברהם 10 וסיפורה של משפחת ביבי, הם דוגמה להיסטוריה של העיר יפו מלפני מלחמת 1948 ועד היום. הנישול שחוותה משפחת ביבי, בעלת הבניין, בולט במיוחד לאור העובדה שהיא הייתה משפחה עתירת נכסים וממון, בעלת מעמד חברתי איתן ומבין המשפחות הבולטות ביפו. כך שהנישול הממוסד שהם חוו לא חל רק על נכסיהם, אדמותיהם ועסקיהם, אלא גם על מעמדם החברתי-עירוני. בכך, נישול ממוסד אינו מסתיים ברמה החומרית, אלא מוצא ביטוי ברבדים עמוקים יותר, כדוגמת מעמד חברתי ומוקדי השפעה קהילתיים. על אף מרכזיותה של משפחת ביבי בחברה היפואית בשנים שלפני מלחמת 1948, כיום נותרו רק עדויות מעטות, שגם הן לא מעידות דיין על גדולתה וחשיבותה של המשפחה בקהילה באותן השנים.

איסוף מידע

•  ארכיון העירייה
• נסחי טאבו
• ראיונות עם דיירי הבניין
• ראיונות עם קרובי משפחת ביבי
• ספרות מחקרית