תיק תיעוד היסטוריוגרפי של כתובת

כתובת הווה: עמיעד 3/ יפת 24

גוש: 7019 חלקה: 41

כתובת עבר: רח' 4 מס' 24

בעלים ודיירים הסטוריים

עד 1948- בשארה נקולא אל סאיע (קומת החזית) / מש' בנאת

איסוף מידע

 ארכיונים ומקורות ממסדיים
גנזך תיקי בניין
טאבו
ראיון

תיאור תמציתי של סיפור המבנה לאורך השנים

המבנה ברחוב עמיעד 3 / יפת 24, בעל הסטוריה שהולכת אחורה לתקופת השליטה העותומנית, מעדות נמסר שהמבנה קיים משמת 1870.
האזור לאורך שנותיו היה עם שימושים מסחריים רבים, כאשר היו פעילים באזור מפעלים, עסקים ובתי חרושת ,למשל בית חרושת לסבונים.

  מסמכים מופיעים החל משנות ה-20  עם הבעלים של קומת החזית התחתונה בשארה נקולא אל סאיע כאשר בשארה מפנה את תשריט הבית ומקבל חוות דעת תכנונית על ידי המהנדס הכללי ביפו באותה תקופה. מעדויות נמסר שמשפחת בנאת הייתה בקומה העליונה ובשנת 1948 המשפחות ברחו והותירו את נכסיהם שהופקדו למדינה מחוק נכסי נפקדים. משנים אלו ועד היום התחלפו עסקים, ככולם בבעלות יהודית, בקומת בחזית, ובקומה עליונה לאורך השנים נשאר בבעלות עמידר עד 1990 שבה נרכש בבעלות פרטית למגורים.
כאשר הזוג לילא ומחמוד חבשי שגדולו ביפו, החליט לרכוש את הבית ב1990 הבית היה במצב מאוד רעוע, והרבה מסמכים מופיעים בתקופה זו בתיק הבניין המעידים על מבנה מסוכן, הזוג שיפץ את הבית, בדרכים יצירתיות ואף השתמש בחומרי  בניין שבאו מהרס של בתים ביפו, והפכו את המבנה למה שהוא היום.
כיום הזוג חבשי מפעיל עסק בבית שלהם שבו הם מארחים אנשים ומשלחות מהארץ ומחו"ל, לאירוח קולינרי ותרבותי, ויוצרים דיאלוג בין האורחים דרך נושאים שונים, וכן דרך כך גם למידה על המורשת והתרבות של יפו דרך הסיפורים והחוויות האישיות של המארחים.

מסמכים משמעותיים שנאספו

שם המסמך: המבנה וסביבתו בצילום לווין
   תאריך: שנת 1949
מקור מידע: אמריקן קולוני

שם המסמך: נסח הטאבו של הבית
   תאריך: 23/05/2000
מקור מידע: משרד המשפטים מערכת מקוונת

שם המסמך: חוזה חכירה: לילא ומחמוד חבשי
   תאריך: 1995
מקור מידע: רמ"י

שם המסמך: תשריט הבית עם סעיפי בעלויות 
   תאריך: 16/03/1944
מקור מידע: תיק בניין

שם המסמך: מפת אינסטלציה
   תאריך: 14/05/1925
מקור מידע: תיק בניין

מידע תכנוני

תבע רלוונטית: תא/ 606
ייעוד קרקע: שטח לתכנון בעתיד

מושגים מרכזיים

"הרס יצירתי"

מושג שקודם על ידי החוקר דייויד הארווי. המושג נמצא בלב התכנון, ואומר שהבטחה של תכנון ויצירתיות אינה אפשרית ללא הרס.
הרס יצירתי מתאר מצב בו התפתחות ויזמות כלכלית מתקיימות על חשבון מערכת קיימת. מושג זה הוא מאפיין בולט של הניאוליברליזם.
השוק החופשי מוביל לחלוקה מחדש של העושר ומוקדי הכוח, לחופש פוליטי ואישי, ופוגע בסופו של דבר גם במוסדות תרבותיים ואפילו בדתות ממוסדות. ההרס היצירתי בהכרח יפגע באליטה הקיימת, ולכן היא בדרך כלל תתנגד לו.

 

"תיירות מורשת/ילידית"

המושג עוסק בעמים ילידים החולקים את "חווית" הכיבוש הקולוניאלי, בה לעתים קרובות נשללו בכוח מאדמותיהם ונמנע מהם גישה למשאבים טבעיים, היסטוריים ותרבותיים, אשר יכולים לקיים את פרנסתם באמצעות פעילויות כמו תיירות. התיירות יכולה  לספק שלב התפתחותי חיובי עבור הילידים. תיירות ילידים יכולה לפתח אמנויות, תרבות, מורשת ושפה ומאפשרת בריחה מנרטיב ה"קורבן". בנוסף, התיירות יכולה ליצור מקומות תעסוקה.
הדיונים במחקר מקשרים בין מס' נושאים מרכזיים: הערך של הידע והמסורת התרבותית, הייעוד התכנון והיישום, ופיתוח בנוגע להיבטים של התחדשות תרבותית, וחדשנות.
תיירות אינדיבידואלית, המבוססת על עקרונות של פיתוח בר קיימא, יכולה לספק הזדמנויות לממש התפתחויות ייחודיות או גישות ניהוליות שיכולות להיות מועילות מאוד לעמים הילידים.
דבר חשוב נוסף הוא השתתפות בעלי עניין הילידים בפרויקטים מסוג זה ושיתוף פעולה מצד הממשל בהטמעה של ילידים והשקפת עולמיהם בפיתוח התיירות

שנה: 1994שנה: 1994