תיק תיעוד היסטוריוגרפי של כתובת
כתובת הווה: פושקין 9, דאנטה 6, אוז'שקובה 1
גוש: 7024 חלקה 35
כתובת עבר: לא ידוע
גוש: 163 חלקה: 24
בעלים ודיירים לאורך השנים
1931- סאלם סלמן חמאדה
1950- רשות הפיתוח
תת חלקה 1: שייפר מרק ודיאנה
משפחת שייפר מושכר לנטע
תת חלקה 2: בבעלות רשות הפיתוח
בדירה גרה משפחה ערבית
תת חלקה 3: זכאי גל
תת חלקה 4: שניפלד איתמר
דיירים ידועים אשר שכרו מרשות הפיתוח:
,נסאר סלימאן, דהן מכלוף, אגבריה סברי,
עיסמאיל סיקסיק
תיאור תמציתי של סיפור המבנה לאורך
הבית תוכנן בשנת 1931 מטעם סאלם סלמאן חמדה ואחיו, ונבנה בסביבות שנת 1933.
ניתן להניח שבשנת 1948 הדיירים עזבו את הבית מפני שבשנת 1950 הבעלים של הנכס הם רשות הפיתוח.
לאורך השנים השכירו דיירים שונים את הדירות בבית, עד שבשנים 2003-2006 רשות הפיתוח מכרה 3 מתוך 4 הדירות לבעלים יהודים.
הדירה היחידה שנשארה בבעלות רשות הפיתוח מושכרת למשפחה ערבית.
אחד הדיירים הבולטים שגרו בבית זה לאורך השנים הוא איסמעיל סיקסיק, שעליו נרחיב בדף זה.
איסוף מידע
נסחי טאבו-משרד הפנים
ארכיון תל אביב
הספרייה העירונית
כתבות מהתקשורת
תיק בניין-עיריית תל אביב יפו
ראיונות בשטח
משפחת סיקסיק
במהלך המחקר נמצא כי בשנות ה-80 התגורר במקום דייר בשם איסמעיל סיקסיק, אשר הוביל אותנו לחקור את סיפורה של משפחתו החל משנות ה-30 ועד היום. אביו, מוחמד סיקסיק, התחתן עם אישה יהודיה בשם שושנה והיה למשפחה חריגה בנוף המקומי. בפרעות תרפ"ט נאלצו לברוח מיפו אל העיר השכנה- תל אביב, בה היו לאב המשפחה קשרים עסקיים ויחסים קרובים עם תושביה היהודים. בנם איסמעיל- אותו דייר שהתגורר בפושקין שנים לאחר מכן, ובנם השני איברהים למדו בגימנסיה הרצליה תחת השמות אברהם ושמואל כדי שיוכלו להתערות בחברה המקומית. מבחינה הלכתית, יהודים הם, אך מבחינת הקוראן הם מוסלמים- ועל כן נקרעו בין המורשת היהודית של אמם לזו הערבית-פלסטינית של אביהם.
עם הקמת המדינה נאלצה המשפחה לברוח חזרה אל יפו, עיר מולדתם, מחשש לחייהם בשל היותם ממוצא ערבי, אך ביפו התרחש סיפור דומה, כאשר האוכלוסייה המקומית סירבה לקבלם. איסמעיל ואיברהים נכלאו ועונו מחשד לשיתוף פעולה עם היהודים. האחים חולצו מהכלא בחסות שר המשטרה הישראלי. אב המשפחה היה בקשרים חמים עם יהודים מהיישוב היהודי ביניהם אהרונסוןראש מחתרת הריגול ניל"י ודיזינגוף ראש העיר הראשון של העיר תל אביב, אך פועלו לא התפרסם ברבים. נכדו, דניאל אורן, הוא אחד מגדולי המנצחים הישראלים הידועים ביותר, ועבודתו בפילהרמונית ובשלל הפקות מרשימות בעולם הביאו אותו עד לפגישה עם האפיפיור בנדיקטוס, ששמע את ההיסטוריה אודות משפחתו. דניאל אורן מספר ברבות השנים כי סבו תמך בו לאורך כל הדרך, ושהוא גאה להיות בן למשפחת סיקסיק (שלוש,1991).
על כן, הבית ברחוב פושקין מספר 9 מגולל את סיפור מרתק השזור בהיסטוריה של ראשית הקמת המדינה, ומציג פן שונה של הסכסוך הפלסטיני-יהודי, כזה שנותן תקווה לעתיד משותף בין שתי האוכלוסיות בתל אביב יפו של היום.
מידע תכנוני
תבע רלוונטית: תא/במ/2570/43
מסמכים משמעותיים שנאספו
שם המסמך: היתר בניה
תאריך: 1931
מקור מידע: תיק בניין-עיריית תל אביב יפו
פירוט תוכני: המסמך מציג היתר בניה שניתן לסאלם סלמאן חמדה, לבניה של בית למגורים עם 3 חדרים ומדרגות
שם המסמך: תשריט בניין
תאריך: 1931
מקור מידע: תיק בניין-עיריית תל אביב יפו
פירוט תוכני: המסמך מציג תשריט של הבית שהוזמן ע"י סאלם סלמאן חמדה ואחיו. בתשריט מוצגים אלמנטים רבים המזוהים עם הבניה הערבית הקלאסית
שם המסמך: אישום בבניה ללא היתר
תאריך: 28.4.1988
מקור מידע: תיק בניין-עיריית תל אביב יפו
פירוט תוכני: המסמך מפורט אישום על בניה ללא היתר של חדר עם גג אסבסט שבוצעה ע"י עיסמאיל סיקסיק על גג הבניין
מושגים מרכזיים
משבר זהות הוא מאפיין נפוץ בקרב אוכלוסיות מיעוט אשר מבקשות להיטמע בסביבה אך מבלי לפגוע במסורת חייהם. המשכיות המבוססת על הכרה בלתי מודעת בדפוסי חשיבה, הרגשה והתנהגויות מסורתיים המהווים את אבן הפינה לתחושת השייכות.
עם קום המדינה בשנת 1948, היה צורך בשיכון העולים שהגיעו לחופי הארץ וקיוו לדיור ומחסה. מאחר ובתי הערבים שגורשו נשארו ריקים, ניצלה זאת הסוכנות היהודית והושיבה בהם יהודים. אט אט הפכו רחובות הערים המעורבות ליהודיות לחלוטין תוך מחיקת ההיסטוריה הפלסטינית. ייהוד המרחב קיבל גושפנקא חוקית מהמדינה, ואף שמות הרחובות והערים שונו ליצירת זהות עברית וגאווה פטריוטית (Fenster, 2014). גם סמטאות שכונת נוזהא קיבלו אופי אחר, לאחר שחלק מתושבי השכונה לא שבו אליה עוד.
מסורת היא אוסף של סיפורים, מנהגים מאכלים ותרבות שמועברים הלאה בשלל דרכים. כיום שימורן הכרחי מאי פעם מתוך ההבנה כי אורחות החיים המשתנים עלולים למחוק את העבר, ואפשרית בעיקר דרך תיירות מורשת שמחייה את ההיסטוריה מדי יום ביומו (Timothy & Ron, 2015a). שכונת נוזהא אם כך מלאה בשלל פנינות היסטוריות שמרתק לשמוע את סיפורן.
ספרים / עיתונות / מקורות כתובים אחרים
Carr, A., Ruhanen, L., & Whitford, M. (2016). Indigenous peoples and tourism: the challenges and opportunities for sustainable tourism. Journal of Sustainable Tourism, 24(8-9), 1067-1079.
Fuchs, R. (1998). The Palestinian Arab House and the Islamic" Primitive Hut". Muqarnas, 15, 157-177.
Timothy, D. J., & Ron, A. S. (2013). Understanding heritage cuisines and tourism: Identity, image, authenticity, and change.
"מגלאבייה לכובע" (1991). שלוש, אהרון. עמ' 137
מונטרסקו, ד. (2010) תחום עירוב: ישראליזציה ופלסטיניזציה של המרחב העירוני. זמנים: רבעון להיסטוריה, 104-116.
מקורות אינטרנטיים:
ארכיון הדיגיטלי תל אביב יפו: בירור זכויות בניה גוש 7024 חלקה 35,https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Construction/Pages/Archive.aspx
רשות העתיקות:
http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=40&subj_id=226