תיק תיעוד היסטוריוגרפי: רד״ק 28

תיאור תמציתי של סיפור המבנה לאורך השנים

הבית ברחוב רד״ק 28 נבנה בסביבות 1920 כביתה של משפחת עודה בישארה הפלסטינית. במלחמת 48' הוגלו הדיירים מביתם והבית הועבר לאפוטרופוס לנכסי נפקדים. בשנות החמישים גרה בבית משפחה של פרופסור יהודי שלימד באוניברסיטה העברית, וזאת בהתאם למדיניות אכלוס בתי  הפלסטינים שהופקעו על ידי המדינה במשפחות יהודיות. בשנות השישים הוסדרה הבעלות על הבית והועברה לידי הדיירים היהודים. בסוף שנות התשעים מכרה אלמנתו של הפרופסור את הבית לאדם שהצהיר על כוונתו לגור בו, כפי שביקשה. ואולם הוא היה קונה קש אשר פעל בשמו של יזם פרטי, שבוקר אחד הרס את הבית, אף שהבית היה אמור להיכלל על ידי העירייה ברשימת המבנים לשימור ובנה במקומו בניין רחב-מידות בן שלוש קומות. פעולה זו עוררה התנגדות וזעם רב בקרב תושבי הרחוב, כפי שהתבטא בכתבות בעיתונות המקומית.

כעבור כמה שנים ביקש היזם למקסם את רווחיו ולהוסיף לבניין שתי קומות. בעקבות מאבקים והתנגדויות של תושבי השכונה, אושרה תוספת של קומה אחת בלבד. היזם הגיש התנגדות לבית המשפט המחוזי, ולאחר שזו נדחתה הגיש עתירה לבג״צ, אך גם העתירה נדחתה, ולימים נבנתה על גג הקומה הרביעית בריכת שחייה וסביבה קירות מוגבהים.

תהליך זה של הריסת הבית ובניית בניין רחב-מידות במקומו מייצג את הפנים המורכבות של התחדשות עירונית בדינמיקה שבין הרס להתחדשות. חשוב לציין כי הרחוב והשכונה הם חלק ממה שהוגדר בתכנית מתאר רחביה כְּעיר היסטורית. השינויים שחלו בבניין מדגימים שלושה שלבים של פגיעה ומחיקת העבר לטובת רווח כלכלי: הפגיעה הראשונה היא מחיקת ההיסטוריה הפלסטינית של הבית עד 1948, שנעשתה עם הפקעתו וביטול זכויות הקניין של הבעלים הפלסטינים. פגיעה שנייה היא הריסת הבית בשם התחדשות עירונית, בניגוד לכוונת העירייה להכריז על הבית כמבנה לשימור, ופגיעה שלישית היא בשכנים הגרים בסביבת הבניין, שביקשו לשמר את אופי הרחוב והשכונה כחלק משימור העיר ההיסטורית.

מסמכים משמעותיים שנאספו

שם המסמך: נסח טאבו היסטורי

תאריך:18.12.41

מקור מידע: משרד המשפטים הלשכה להסדר מקרקעין

פירוט תוכני: ציון בעלות של בעל הבית הפלסטיני בישארה עודה אליאס  Bishara Odeh Eliasוו

שם מסמך: בית ברחוב רד״ק 28 מאגף לתכנון עיר בעירית ירושלים שנשלח ב 27.2.2005 ליזם עו״ד שמואל פיינגולד ובו מצוין כי הבית הערבי הינו בית לשימור. זהו מסמך מרכזי שכן היזם טען שהבית לא היה לשימור ולכן הרס אותו

מסמך בנוגע להיות הבניין ברד״ק 28 לשימור

מידע תכנוני

מידע תכנוני נאסף מתיק בניין של רד״ק 28 בו הופיעו התכניות שהגיש היזם לאחר הרס הבית הערבי, וכן תכתובות שונות בין היזם לאגפי העיריה

מידע משפטי של התנגדויות הדיירים , תשובות היזם וכן החלטות בית משפט מחוזי ועליון בסוגיה.

מושגים מרכזיים

הרס יצירתי

נאו ליברליזם

(פוסט) קולוניאליזם

׳התחדשות עירונית׳

ישראל – פלסטין

פרסומים

Fenster, Tovi. (2018). “ Creative destruction in urban planning procedures: the language of ‘renewal’ and ‘exploitation’, Urban Geography, 

https://doi.org/10.1080/02723638.2018.1500244