תיק תיעוד היסטוריוגרפי של כתובת

כתובת בהווה:  הדייגים 15

גוש   7028

חלקה  1540

שם הרחוב/השכונה בעבר

רחוב 100 –  בעבר היה מדובר ברחוב שלום, בו שוכנו תושבים יהודים וערבים יחד. כיום הבית ברחוב הדייגים מספר 15 עומד כשריד יחיד ברחוב.

בעלים ודיירים לאורך השנים:

  • מוניר ג'אהשן, בנה של אליס, יליד 1964
  • שוורץ אייזיק

מידע תכנוני

תבע רלוונטית: תא/2236 – יפו מדרון

הגדרת המבנה: מגורים

מושגים מרכזיים

שייכות

תחושת חיבור למקום או לחברה, תחושה אישית שהפרט חלק ממשהו גדול יותר, חלק משכונה, מארגון, מעבודה. היחס למקום בו את מתגורר קשור גם לנושא השורשים ופיתוח הזהות האישית. פרקטיקות של יומיום מתוות קשרים מפתיעים בין תחושת שייכות, זיכרון ותכנון מרחבי, קשרים השונים מאלו הנוצרים כתוצאה מפרקטיקות התכנון הממסדיות. במהלך הראיון, העלה מוניר הרבה את נושא השייכות שלו לשכונה ולרחוב, מדבר על שייכות שהייתה בעבר מול הניכור הקיים כיום.

נרטיב  

המחקר שלנו מתבסס על חקר כמה נרטיבים מרכזיים. ראשית, הנרטיב של הבית: הדייגים 15, ושל מוניר כדייר המתגורר בו כמה עשרות שנים. אולם, הבית גם מייצג את הנרטיב של הרחוב שהיה קיים סביבו פעם, אשר בתיו נהרסו והוא נעלם. מעבר לכך, אנו מבקשות להביא את הנרטיב של שכונת עג'מי, דרך עיניהם של אלו המתגוררים בה עוד לפני שהתחוללו בה תהליכי ההתחדשות והבנייה המחודשת.  

Urbicide

 מושג הבוחן אלימות כלפי סביבה בנויה המתרחשת בשלושה אופנים שונים- כחלק מהתחדשות עירונית, במצב של מלחמה בעיר וכתוצאה ממדיניות פוליטית. המקרה אותו אנחנו בוחנות, מציג תופעה של הרס מבניינים. הרס שיטתי של זיכורנות והיסטוריה. התקפה על מורשת שהתוקף מעוניין להדחיק מהמרחב. המבנים- נחשבים למקום מפגש עם האחר, המרחב הציבורי, ומסמלים את ההטרוגניות והפלורליזם. המושג urbicide  הוא חלק מפוליטיקה של הדחקה, פוליטיקה אתנית, והוא תוקף את ההטרוגניות דרך הסביבה הבנויה. פוליטיקה אתנית מאפשרת הריסה של מבנים על מנת למנוע את שובם של העקורים או החלפת המבנים במונומנטים חדשים המקדמים את השלטון. כך שהתבוננות במרחב מאפשרת לדעת מי השולט, מי מחזיק בכוח. 

 Displacement

הפקעה של שטח, העברה, דחיקה מרחבית. אנו מבקשות לבחון את הנרטיב של הבית בדייגים 15 כמייצג את הנרטיב של הרחוב שהיה קיים בעבר ותושביו הועברו – אנו רוצות להבין ולגלות את הנסיבות ואת הפרקטיקות לכך. העובדה שלא ניתן למצוא מסמכים המצביעים על החלטות להריסת הבתים הללו מעודדת אותנו לחקור ולהבין כיצד ולאיזו מטרה רשמית התבצעה ההעברה של התושבים ממקום זה והריסת הבתים.

תמונות3 לפני הקמת פארק מדרון -2006

מידע כללי

שני סיפורים מרכזיים באים-לידי-ביטוי בבית ברחוב הדייגים 15:

הראשון, נוגע למחיקת הרחוב השלם שהיה קיים בעבר – רחוב 100, ללא כל תיעוד לבתים שהיו קיימים בו או לדיירים שהתגוררו בהם. סיפור זה בא-לידי-ביטוי גם בכך שתיק הבניין של מבנה זה מרכז את כלל המסמכים התכנוניים של כל בתי הרחוב שכבר אינם קיימים כיום – מסמכי הבית כוללים מסמכים של הבתים הסמוכים ברחוב זה. לאחר חיפוש של בתים נוספים ברחוב נראה כי לא קיימים תיקי בניין נוספים וזאת למרות שידוע כי היו ברחוב זה בתים נוספים לאורך השנים. 

ניתן לראות כי התיק מכיל מסמכים של בתים נוספים כמו בית מספר 16 (35א/7031) אשר היה בבעלותו של ליברמן דב בשנת 1960 . מכתב נוסף בנוגע למבנה מסוכן של בית מספר 13 ברחוב זה. לאורך שנות ה-60 ניתן לראות שישנה התנגדות מוחלטת בצד הדיירים לשיפוץ הבתים על-אף אזהרות חוזרות ונשנות לסכנת המבנים.

הבית המדובר החליף דיירים רבים במהלך השנים. על פי המסמכים נראה כי הבית עבר לרשות הפיתוח ולאחר מכן לעמידר. כיום מתגוררים בו דיירים אשר לפי הסיפור שלהם נמצאים כ-60 שנה, לפי המסמכים רשומים כמחזיקים משנת 1980. המסמכים מראים רחוב שלם ש'נעלם' במהלך השנים והבית נשאר כשריד זיכרון לרחוב.

הסיפור השני נוגע לאופן בו מבטא דייר הבית הנוכחי את תחושת הזרות בשכונתו, בה מתגורר שנים רבות.  שינויים פיזיים שהתחוללו ברחוב השפיעו על השכונה לאורך השנים: הריסת כל בתי הרחוב והתחדשות השכונה.

איסוף מידע

  • גנזך תיקי בניין
  • נסחי טאבו
  • ארכיון העירייה
מפה משנת 1944
גרוטאות באתר הפינוי, שנת 1987

ספרים / עיתונות / מקורות כתובים אחרים

  • Coward, Martin (2007). Urbicide' Reconsidered’, Theory & Event, 2007, Vol.10 (2).
  • חוברת תכנון פארק המדרון, ארכיון עיריית תל אביב