תיק תיעוד היסטוריוגרפי של כתובת

כתובת הווה: חובבי ציון 5
גוש: 30021
חלקה:9
כתובת עבר: לא ידוע, שכונת טלביה,
רחוב מס' 269
גוש: 30027
חלקה:26

בעלים ודיירים לאורך השנים

משפחת אורנשטיין – מגורים – שנה .
משפחת אורנשטיין – מגורים – 1958 .
משפחת אורנשטיין – מגורים – 1924

מידע תכנוני

תבע רלוונטית:
243865, תוספת שטחים למגורים בקומת מרתף ובחלל גג רעפים,בבניין לשימור. תחילת תוקף 21/05/2016. תכנית מספר: 101-0243865 – תוספת שטחים למגורים, בבניין לשימור בחובבי ציון 5, טלביה, ירושלים.
הגדרת המבנה לפי התבע והערות נוספות:
מגורים ב', בניין לשימור
מסמכי מדיניות/ תכניות/תבעות רלוונטיות נוספות: רישוי

בניה:
מס' תיק הישן ביותר הינו: 1982/0216.00
הדן בבקשה של דינה ליפשיץ, דיירת מוגנת בחובבי ציון 5, קומה 1, להתקין אנטינה ודוד שמש.
מפשחת פטנקין מתנגדת למקום ההתקנה, אחת הטענות הינן כי יפגע במראה הבניין השמור (ראו את המכתב הנ'״ל)
ממצא חשוב נוסף הינו כי בתיק זה נמצא עותק מנסח הטאבו ההיסטורי, אשר בו מופיעה הרכישה של הבית על ידי משפחת פטנקין (לינק).

מס' תיק: 2011/1106.00 (תיק נסגר), בקשה מאת יוסך אורנשטיין להיתר בנייה.

בתיק מופיעים מספר התנגדויות: מדיירי חובבי ציון 6, ג'בוטנסקי 35. (בהמשך דיירי חובבי ציון 6, מסירים את התנגדותם). כמו כן מופיעים האישורים לבנייה בין השנים 2012-2015 (לדוגמה אישור מחלקת השימור)
התיק כולל גם נסח טאבו עכשווי הכולל את שמותיהם של משפחת אורנשטיין , כמו כן צילומי דרכונים.

תיק מס' 2011/1106.01, ממשיך את נושא הבקשה להיתר בניה מהתיק הקודם. כאשר יוסף אורנשטיין מגיש ערר על וועדת המשנה אשר דחתה את בקשת ההיתר.
התיק כולל התנגדויות רבות מדיירי ג'בוטנסקי 37 ו35, לדוגמה: נגד בניית בריכה ללא אישור, משנת 2014, (מסמכי ההתנגדות).
תיק מס' 2011/1106.02 מהווה בקשה לשינויים בתוכנית אשר אושרה בשנת 2012: שינויים במרתף, שינויים פנימיים ויציאה לגג.
תיק מס' 2011/1106.03 רוב המסמכים בתיק זה לא נפתחו כנראה בגלל התוכנה

איסוף מידע

ארכיונים ומקורות ממסדיים
• גנזך תיקי בניין לינק
• ארכיון העירייה
• תיקי שומה
• הארכיון הציוני
• טאבו

מסמכים משמעותיים שנאספו

שם המסמך: ״מפקד האוכלוסייה העברית בירושלים, שנת 1939 תאריך: 1939
מקור מידע: ארכיון הציוני
פירוט תוכני: לפיו הבית על שם מוגנם מושכר הושכר ליהודים.

מידע תכנוני

מידע כללי

תיאור תמציתי של סיפור המבנה לאורך השנים:
אנו מתעניינות בכתובת זו בגלל בעליה משפחת מוג'נם ובגלל הטענה של קוריאנקיר כי פרופ' דן פטינקין רכש את הבית ממשפחת מוגנם. בארכיון הציוני, מצאנו כי ב״מפקד האוכלוסייה העברית בירושלים, שנת 1939״, ישנו בית הרשום על שם מוגנם אשר הושכר ליהודים. המסמך מצורף בהמשך. באוגוסט 2017, מצאנו בנסח טאבו היסטורי הוכחה לעסקת המכירה בין משפחת מוגנם למשפחת פטינקין בשנת 1981. הנסח גם מופיע בארכיב האופטי (מצורף בהמשך)

הערות, מידע נוסף וכיווני חקירה נוספים:
הבית היום בבעלות משפחה עם אזרחות בריטית אשר בנתה בריכת שחיה בשטח הבית ללא היתר (אחד המתנגדים הראשיים הינו צבי גסנר מכתובת רח' זבוטינסקי 37). בתיק בניין נמצא כי נוספו עוד קומה ומרתף לבניין המקורי. בלינק זה תמונות של הבית לפני השיפוץ-תמונות ארן פטינקין.

מושגים מרכזיים

הכרה recognition
שייכות belonging

פרסומים

הבית היום בבעלות משפחה עם אזרחות בריטית אשר בנתה בריכת שחיה בשטח הבית ללא היתר (אחד המתנגדים הראשיים הינו צבי גסנר

אנשי קשר / ראיונות

שם: דבורה פטינקין תאריך הפגישה/ התכתבות: 9.8.16
שיוך : אין
קשר לכתובת : התגוררה בבית בין השנים 1958 ועד..
תיאור הפגישה והמידע שנאסף:
דבורה פטינקין בת 92. אשה נעימה וצלולה. ילידת ארה"ב שיקגו. הגיעה לירושלים עם בעלה דן במרץ 1949 משיקגו. מדברת עברית רהוטה ומדברת לאט כך שיכולתי לרשום מילה במילה את דבריה. היא כותבת את ה- memoire של חייה באנגלית. הבטחתי לה לברר בשבילה אפשרויות הוצאה לאור בחו"ל…
מעתה ואילך אלו הם דבריה:
" דן (פטינקין) לא ידע שתהיה עבודה אך כבר בשיקגו דיבר עם אנשים אך היתה מהומה בסוף מלחמת ה…. (התכוונה למלחמה ב-1948 אך לא קראה לה בשמה). הוא לא היה בטוח אם תהיה לנו עזרה לדירה. היינו צריכים לחפש דירות ומצאנו משהו שחשבנו שמתאים. מצאנו משהו ברחביה – פנסיון גרטה אשר (?) ושם גרנו חודשיים ראשונים. היה אמצע חורף… היה מעניין ויפה. ובעלי היה בדיוק אחרי הדוקטורט בכלכלה עם נסיון של שנה ואני הייתי אחרי מ.א. בביולוגיה והייתי בהריון עם ילד ראשון. למזלנו החליטו שיעזרו לנו לפחות בשכירת הדירה ברחוב שלמה מולכו. היו שני חדרי שינה. הכל עוד באוויר, המלחמה (1948) לא גמורה והתחלנו להסתובב ולהכיר את השכונה ולהכיר אנשים. רוב האנשים היו מבוגרים. יכלו להיות סבא או סבתא שלנו (מחייכת). היכרנו אותם, זה היה מעניין והיה פה ושם אנשים יותר צעירים ואלה היכרנו רק אחר כך… את לא היית בחיים אז (צוחקת)… היה אז זמן של צנע והייתי עסוקה בהשגת דברי אוכל עם תלושים. כל דבר. והייתי צמחונית אז קיבלנו 5 ביצים לשבוע וגרם צימוקים. הכל היה בצמצום. היה לא קל אך כיוון שהיינו צעירים מאוד וזה היה נסיון מאוד מעניין אז נהנינו. 10 שנים גרנו ברחוב שלמה מולכו ואחר כך עברנו לחובבי ציון. אז היו לנו כבר 4 ילדים.
שאלתי אותה: איך הגעתם לבית הזה? איך ידעתם עליו?
"אנחנו הסתובבנו עם סוכנים שהראו לנו. כמעט ולא היו דירות בגודל למשפחה של 4 ילדים. זה (חובבי ציון 5) היה מספיק אך במצב לא טוב וחיכינו שנה שלמה שהדירה היתה מתוקנת וניתנת למגורים. (שאלתי: את מתכוונת לבית או לדירה?) והיא הבהירה: דירה בתוך הבית. בבית גרו 3 משפחות.***

ספרים / עיתונות / מקורות כתובים אחרים

• khalidi walid – before their diaspora , בספר תמונה של מתיל מוג'נם
• The Arab woman and the Palestine problem ספרה של מתיל מוג'נם
• מידע על מתיל מוגנם: Encyclopedia of the Palestinians By Philip Mattar
• Ellen Fleischmann: "selective memory gender and nationalism"• אחמד אלשקירי ״ארבעים שנים בחיים הערביים והבין לאומיים״
• ח'ליל אלסקאקיני
• ספרו של קוריאנקיר

הערות נוספות:

לא הצלחנו לצור קשר עם משפחת מוג'נם וכו.