תיק תיעוד היסטוריוגרפי של כתובת

כתובת הווה: ציונה תג'ר 16, ציונה תג'ר 18
גוש: 7023
חלקה : 69, 101
כתובת עבר:
רחוב אלערטנג'י , ובהמשך הוחלף לרחוב 3057
גוש: 7023
חלקה:69, 101

בעלים ודיירים לאורך השנים

נבנה בשנות ה-20 של המאה העשרים, ע"י משפחת אל-ג'לאד

ציונה תג'ר 16:
1985-1988: אבו אנגילה עבד אלקאד
1994 עד היום: סואעד חסן ועאישה

ציונה תג'ר 18:
1969 ועד היום: משפחת עספור
1997 ועד היום: משפחת אבו-זיד
כיום: משפחת סאקא בשכירות חלמיש

מידע תכנוני

תבע רלוונטית:

תוכנית תא/במ/2570/43, בתוקף משנת 1995:

על פי התוכנית ציונה תג'ר 18 וציונה תג'ר 16 מסווגים כ'מבנים לשימור ב'. ייעוד הקרקע הוא למגורים.

איסוף מידע

ארכיונים: ארכיון הנדסי עיריית תל אביב, ארכיון המדינה.

מפות ותצ"אות: מפ"י, GIS עירוני, קטלוג המפות וארכיון תצלומי אוויר (החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב).

משרד המשפטים: נסח טאבו, נסח טאבו היסטורי.

תצפית, סיורים בשטח.

 

מסמכים משמעותיים שנאספו

ציונה תג'ר 16: מסמך מטעם החברה הלאומית לשיכון עולים משנת 1991.

מסמך ובו מצויין כי הבית הופקד  בידי החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ לפי חוק הנפקדים משנת 1950, והושכר לסואעד חסן ועאישה במרץ 1989.

מידע כללי

תיאור תמציתי של סיפור המבנה לאורך השנים:

המבנה נבנה כבית מלון על ידי משפחת אל-ג'לאד, משפחה יפואית אמידה. בשנות ה-30', בעקבות משבר כלכלי, המירה המשפחה את ייעוד המבנה לדירות. משפחת אל-ג'לאד המשיכה להחזיק במבנה עד מלחמת העצמאות, אז נמלטה לביירות ומשם לארצות הברית.
בשנת 1950 הבית עבר לאפוטרופוס לנכסי נפקדים. בשנתיים לאחר מכן אכלסו את הבית, שחולק לכמה דירות, משפחות שונות. בשנת 1963 הבית עבר לרשות הפיתוח, ומאז הוא מאוכלס במשפחות שוכרות או דיירים מוגנים עם זכויות חלקיות.

כיום מתגוררות בשני המבנים שבע משפחות: בציונה תג'ר 16 מתגוררת סואעד עאישה, שמאז התאלמנה מבעלה בשנה שעברה חיה בגפה בבית רחב מידות. בקומה מעליה מתגורר בנה, ביחידה שבנה על הגג, וביחידה הצמודה לעאישה מתגוררת בתה. בציונה תג'ר 18 א', הבית הדרומי, מתגוררים בקומה השנייה יוסף עספור, אשתו וארבעת ילדיהם, ומתחתיהם משפחת סקא בבית בבעלות חברת חלמיש. בבית הצפוני מתגוררים משפחת עלילי (קומת קרקע) ומשפחת אבו זיד (קומה שנייה).

מושגים מרכזיים

 זכויות ילידים בהתחדשות עירונית (Porter,2014):

זכויות אשר מעצם הכרתם בנישול הילידים מקנות בעלויות על קרקעות ילידים ושיתופי פעולה בתהליך קבלת ההחלטות בכל הנוגע לטריטוריות מסורתיות של ילידים.

שייכות כצדק תכנוני (פנסטר, 2007):

שיח תכנוני המכיר בערכם של השייכות ושל כינונה היומיומי, אשר צומח מתוך פרקטיקות יומיומית חוזרות ונשנות של קבוצות ויחידים, המשמרות את תחושת השייכות ואף מחזקות את טענת הבעלות על המקום, גם אם באופן סמלי.

אנשי קשר / ראיונות

שם: יוסוף עספור.
קשר לכתובת: מתגורר בציונה תג'ר 18.

בן 47 יליד יפו. תואר ראשון ושני מבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני נוסף במנהל ופילוסופיה של החינוך . מורה, פעיל חברתי ופוליטי שעובד באמנסטי במחלקת אקטיביזם וחינוך.

בתגובה לשאלה אודות בעלי הבית הפלסטיניים המקורים יוסף מתאר את צוואת אביו המנוח: "יוסף, אתה עוסק בערכים וזכויות אדם, אתה צריך להבין שאתה גר בבית של אנשים שברחו מכאן ובמידה והם חוזרים, תן להם את הבית"

בתגובה לשאלה אודות תחושת השייכות ליפו יוסוף מציג את מה שהוא מכנה 'סינדרום הפיג'מה' על פיו "לאדם יש את כל הטוקסידו בעולם, ג'קט, נעליים, אבל כל אלו לא נוחים. לבסוף, אדם רוצה את הפיג'מה הנוחה שלו אפילו אם קרועה"

שם: עאישה סואעד.
קשר לכתובת: מתגוררת בציונה תג'ר 16.

ילידת יפו, קוראת בקפה. עאישה גרה בדירה עם בני משפחתה: בתה ובעלה בקומה התחתונה, הבן שלה בקומה השניה. בשנה האחרונה נפטר חסן, ועאישה נשארה בבית הגדול.

בתגובה לשאלה אודות בעלי הבית הפלסטינים המקוריים עונה עאישה:  "כואב לי על הבעלים הקודמים, לפעמים אני שואלת: לאן הלכו?" תחילה ציינה עאישה כי תהיה מוכנה להחזיר את הבית לבעליו המקוריים, אך בהמשך הוסיפה: "קניתי את הבית הזה כדין, אני לא אוותר עליו בקלות,  יש לי הרבה זיכרונות פה"

בתגובה לשאלה אודות תחושת השייכות ליפו עאישה מציינת כי "זה הבית שלי ולפה אני שייכת, לא אעזוב אותו" ומוסיפה כי "בית זה זיכרונות, שייכות, חיבור"

 

ספרים / עיתונות / מקורות כתובים אחרים