תיק תיעוד היסטוריוגרפי של כתובת
כתובת הווה: ציונה תג'ר 22 יפו תל אביב
גוש: 7023
חלקה:100
בעלים ודיירים לאורך השנים
עד שנת 1959: בעלות מקורית – אליאס עבדאללה הנוש
1959: מכר – מרדכי רחמים
1980: מכר – פדוה ובלחה (אבו אחמד) שעבאן
מידע תכנוני
- הבעלות הראשונה על הבית הייתה של ערבי-נוצרי ממשפחת "הנוש" שעזב ללבנון לפני מלחמת העצמאות.
- מרדכי רחמים (מרדוק חג'אמה) קנה את הבית ממנו (ב-1959 בוצע הרישום, אך התגורר כבר בתחילת שנות ה-50).
- הזוג שעבאן קנו את הבית ממרדכי רחמים, "העיראקי", בשנת 1980 ומאז הוא בבעלותם.
- בשנות ה-80 בעזרת מהנדס מחברת "רובינשטיין" שבה עבד שעבאן החלו בשיפוץ הבית
.
- הבית שופץ כשהזוג בלחה רכשו אותו בשנת 1980, מאז היה מקרה בו התמוטט קיר בבית והמבנה היה מיועד להריסה, בעלי הבית עשו את השיפוץ על חשבונם וצו ההריסה בוטל.
מושגים מרכזיים
בית כאזור מגע והכרה
(Barry & Porter 2011, Fenster 2014) – הבית כאזור מגע פורמלי ולא פורמלי
חללים חברתיים שבהם תרבויות נפגשות, מתנגשות ומתמודדות אחת עם השנייה, בדרך כלל בהקשרים של יחסי כוח א סימטריים. קשר בין צדדים שונים (פלסטיני ויהודי) העשוי לספק הזדמנות להכרה בזכויותיהם.
(Barry & Porter 2011) – הכרה
הכרה טריטוריאלית מקשרת תרבות עם מקום. זהו מצב של הכרה אשר מתקשר לתכנון הסביבה, תוך הכרה בזכויות ובאופי הילידי, והרחבת כלי התכנון והפרקטיקות השגרתיות בסדור המרחב. הרצון של ההכרה ושיתוף האחריות ההדדי של הממשל והילידים והכנסתו אל עולם התכנון זהו תהליך אשר מתקדם בחלקים נרחבים של העולם ובמקביל אליו, קיים ויכוח מהותי בין הערכים הנורמטיביים סביב השינויים האפשריים בעולם התכנון, במיוחד בשימוש בכלים תכנוניים יותר משתפים.
אנשי קשר / ראיונות
שם:בלחה שעאבן ופדוה
תאריך הפגישה/ התכתבות: 9.5.18
שיוך :בעלי הבית
דרכי תקשורת (טלפון/מייל/כתובת): טלפון
קשר לכתובת:בעלי הנכס וגרים בה משנת 1980.
תיאור הפגישה והמידע שנאסף: במהלך הפגישה שעבאן (אבו אחמד) סיפר לנו את סיפורו האישי ואת סיפורו של הבית אותו רכש בשנת 1980.
איסוף מידע
איסוף וסקירת חומרים מארכיון העירייה (תיק בניין ונסחי טאבו), כולל מסמכים היסטוריים ותכנוניים
שימוש במידע מהעיתונות ומרשתות חברתיות
סקירת מפות ותצ"אות
ראיונות עומק
שימוש במידע מהעיתונות ומרשתות חברתיות
